למה AI לא יכול להחליף מעצבים תעשייתיים?

נתחיל בכך שרבים היום חושבים שאפשר. שאם יש ליזם רעיון והוא מבקש מה - AI להכין הדמיה שלו, הפעולה הזו מחליפה מעצב. אך בפועל, תהליך פיתוח מוצר בעולם האמיתי כלל לא מתחיל בהדמיה של הפתרון – אלא בניתוח והבנה של הצורך.

בבלוג זה אקח אתכם אל מאחורי הקלעים של העבודה שלי. לא אתמקד בהתאמת מוצר לפס ייצור, שהוא תהליך מורכב בפני עצמו, ולא אצמצם את הסיבות רק לשיקולים של יכולות ניתוח, איפיון, טכנולוגיה וידע מקצועי. מעבר לכל אלו יש סיבה אחת שהיא עבורי המשמעותית ביותר: למוח האנושי יש עוד קילומטרים של יכולות ותובנות שה AI רחוק ממנו, ובייחוד לבעלי מקצוע. עבודת עיצוב מוצר לייצור בסדרה, דורשת שילוב של ידע, ניסיון מעשי, אינטליגנציה רגשית ואינטואיציה, ואפילו הבנה עסקית. וכמו תמיד, הכי קל להבין את זה דרך דוגמאות - סיפורים מהשטח.

משפט שנחקק אצלי בזיכרון, שקולגה חכם אמר לי לפני 17 שנים ונכון גם היום: "החוכמה שלנו כמעצבים כיום היא לא להמציא את הגלגל מחדש, אלא להשתלב במוצרים קיימים שאנשים משתמשים בהם ביום-יום ולשפר אותם." (תודה, אור).

איך אינטואיציה מייצרת חדשנות

דוגמא אחת היא מלפני שנה וחצי. ליוויתי צוות יזמים שרצה לפתח מוצר לפעוטות - מדובר במוצר פשוט יחסית לשלב ההתפתחותי. לא אוכל לפרט מהו בדיוק כי הוא רגע לפני יציאה לשוק, אבל אפשר להבין את  ההסבר על תהליך העבודה: כחלק מתהליך העיצוב, הכנתי ליזמים 7 אופציות לשינויים קלים במוצר שהיוו חדשנות. ביצעתי מחקר שוק ואיפיון משתמשים, ומצאתי שימושיות שונה ומשחקיות שונה למוצר בעיצובים שונים – בלי לשנות את המוצר הרבה. יש הרבה דרכים לשנות מוצר: שינוי של גודל, פרופורציות בין חלקים, שינוי חומר וצורת חיבור, הוספת פרטים שימושיים או עיצוביים, לקיחת השראה מעולמות עיצוב אחרים והטמעתם לתוך המוצר, וגם דרכים יותר אנליטיות. כמו ברבים מהמוצרים לפעוטות, עקב השימוש הבסיסי, כל שינוי קטן ייצר שינוי גדול בשימושיות של המוצר. אחת האפשרויות הייתה חצי אינטואיטיבית: הוספתי פרט קטנטן לכל חלקי המוצר שהסב את כל תשומת הלב של הפעוטות אליו. הפרט הזה, לא רק שנהיה נהיה מרכז המוצר, הוא גם פתח עולם שלם של משחקיות שונה ופעולות מוטוריקה עדינה חדשות.

במהלך הפיתוח עוד לא ידעתי בדיוק לשים את האצבע למה, אבל הפרט הזה הרגיש לי ייחודי ונכון בצורה חד משמעית. ואני כבר למדתי להקשיב לאינטואיציה גם כשההסבר למה זה נכון עוד לא התגבש אצלי למילים.

שלחתי במייל את האפשרויות ליזמים – כל רעיון בשקף נפרד. הם - מיד בחרו באופציה עם הפרט המיוחד, וגם הלכו לברר עם מובילי דעה אם זה מעניין. במקביל הכנתי אבטיפוס והלכתי לפגוש חברה, אמא לפעוטה בת שנה. התגובות היו:

בצד שלי - ברגע שהפעוטה תפסה את המוצר היא התמקדה בפרט הזה שוב ושוב – לא היה ספק שהוא תפס את תשומת ליבה והיווה מקור של למידה עבורה. בצד של היזמים - התשובות שהם קיבלו מומחים היו נלהבות ואישרו שעלינו על משהו חדש ומרגש.

ואני שואלת אתכם – האם ללא הקשבה לאינטואיציה, ניתוח שימושיות מעמיק של המוצר והבנה במוצרים התפתחותיים, הייתי מגיעה לרעיון כזה עם AI? ואיך בכלל הייתי מתחילה לבקש מ AI לייצר לי רעיון שבעצמי עוד התקשיתי לבטא במילים?

ידע סמוי: מה ה AI לא יודע לזהות

דוגמא נוספת מלפני 8 חודשים. הגעתי לפגישה בבית חולים מוביל וגדול בישראל. ישבתי עם צוות החברה כמנהלת פיתוח המוצר, מול הצוות הרפואי שהציג בעיה שנחקרה במשך מספר חודשים, עם התחלה של פתרון שנועד למנוע זיהומים בבתי חולים.

בזמן הפגישה הצוות הרפואי הציג את הבעיה שמייצרת זיהומים, אך בדרך שזה הם דיברו על הפרוצדורה הרפואית הבנתי, בין השורות, שיש בעיה נוספת: הרופאים פשוט לא סובלים את אופן השימוש במוצר הקיים. הם לא אמרו את זה במפורש, אבל זה השתמע מדבריהם ומשפת הגוף וההבעות שלהם. עצרתי לרגע את הדיון על מניעת זיהום לרגע ושאלתי: רגע, יש פה עוד בעיה, נכון? אתם רוצים להשתמש במוצר שנפתח בדרך אחרת? (תסלחו לי שאני לא מדייקת איזה מוצר ובאיזו דרך, מטעמי סודיות).

וכן – ההבחנה הזו הייתה מאוד מדויקת עבורם, ואפילו גרמה להם להקלה. משהו שהם לא הצליחו להביע בצורה ברורה ולא היה חלק מהאיפיון המקורי של המוצר, אבל נבע מהאופן בו הם דיברו על הפרוצדורה. בהתאם לכך, המוצר שהתחלנו לפתח קיבל הגדרת אתגר כפולה (כלומר, הגדרת הבעיה והצורך), והפתרון שמצאנו ענה על שניהם. האתגר הנוסף גם עזר לנו לפתח מוצר שהרופאים יכלו לאשר שנוח להם להשתמש בו.

ושוב, נשאלת השאלה – איך אפשר לנסח ל AI אתגר שבעצמינו עדיין לא הבנו או לא הגדרנו?

במדע קוראים לזה "ידע סמוי" – ידע שנמצא אצל אנשים אבל הם לא יודעים לבטא אותו במילים. כלי AI היום מוגבלים רק למה שנאמר או נכתב, ולכן הם לא יכולים לזהות את מה שנאמר בין השורות.  בפועל, בעוד שה AI כיום עדיין מתקשה לענות על השאלה המקורית שמציגים לו, בעלי מקצוע ידעו לזהות אתגרים נוספים, ולפתח פתרון משולב שעונה על שניהם. הזיהוי הזה יצר גם ערך עסקי גבוה של מוצר שעבור מקבלי ההחלטות שלו – הרופאים – נוח יותר להשתמש בו מאשר באלטרנטיבות.

לא "יס מן": הפסיכולוגיה שמאחורי המוצר

דוגמא נוספת, משבוע שעבר. פה כבר משולבים עיצוב תעשייתי ועיצוב גרפי. עיצבתי אריזה למוצר וולנס (מוצר פרא-רפואי, בין וולנס לרפואה). הלקוחה ביקשה תהליך מהיר ומוגדר מראש. היא ביקשה ממני לנהל את התהליך בעיקר בשל הידע הטכני והתפעולי שלי, כאשר הכיוון העיצובי כבר היה לה מוגדר וברור.

ההגדרה הייתה להכין את המוצר לייצור בסדרה קטנה, כולל פריסת האריזה הראשונה (מקרטון), גרפיקה, ייצור ברקודים, מקטי"ם, התאמת סמלים רגולטוריים, סימון ותוויות שיאפשרו עקיבות על המוצרים.

ביצעתי את עיצוב הפריסה בתוכנת תלת מימד, והלבשתי עליה גרפיקה בתוכנות אדובי. בהגדרות עיצוב האריזה הלקוחה ביקשה מראה יוקרתי למוצר, ובחרה בירוק עמוק וכהה כצבע מוביל. אבל אז קרו שני דברים: 1 – הוחלט שמתוך ליין המוצרים האריזות הבאות ייוצרו בפלסטיק. 2 – ביצעתי ניתוח לנתפסות המוצר בעיני הלקוחות.

דבר ראשון, הבנתי שפלסטיק בצבע "ירוק בקבוק", גם אם כהה יותר, מייצר רפרנס לבקבוקים ירוקים של פעם, כלומר עיצוב מיושן ולא חדשני. ולכל המוצרים כמובן שצריכה להיות צבעוניות אחידה – גם לאריזות הקרטון וגם לפלסטיק. אז מצאתי גוון ירוק-אפרפר עמוק מאוד, ששינה את המראה של הפלסטיק ליוקרתי, יחד עם פונטים מודרניים, עבים ובהירים. אחרי שההמחשות הגרפיות הראשונות עם הגוון החדש היו מוכנות, ולמרות שהלקוחה החליטה על ירוק כהה, משהו עדיין הפריע לי. הגוון הרגיש זר למוצר, למרות שעניתי על ההנחיות שקיבלתי: מוצר פרימיום, יוקרתי, מדעי-מחקרי, ירוק כהה, מאוד רציני. אז בדקתי שוב את הצבעים המקובלים בעולם הוולנס, והבנתי שהירוק הרציני מסמל את הגישה בה פיתחו את המוצר, מחקרית-קלינית, אך זו לא הגישה של הרוכשים. עולמות הוולנס קלילים יותר, משדרים רצינות ויחד עם זאת חדשנות, צמיחה, בריאות ובחירה – חופש. הבנתי שבצבעוניות של הירוק הכהה, ככל הנראה הלקוחות בכלל לא יזהו את המוצר, וזו נורה אדומה. הרעיון של הלקוחה להתבלט מעל המתחרים היה נכון אבל לקח אותם רחוק מידי מהשימוש המיועד של המוצר. המוצרים מעולם הוולנס נוטים לצבעי בסיס של או לבן עם נגיעות של צבעים חמים או שהם מגיעים בגוונים כחולים-ירוקים בהירים.

הבעתי את דעתי בפני הלקוחה והיא חששה לשנות כיוון, אז הצעתי לה לעצור רק ליומיים ולבצע ניסוי קטן: עיצבנו מספר אופציות - חלק ירוקות כהות וחלק לבנות עם נגיעות כתומות-צהובות. היא שלחה את האופציות ל 20 משתמשים פוטנציאליים מייצגים. היא חזרה אלי למחרת: כולם בחרו באופציה הלבנה.

כלומר, אם הייתי מקשיבה בדיוק למה שהלקוחה אמרה לי, ומעצבת את המוצר בסגנון מחקרי-מדעי, ייתכן שהלקוחות היו עוברים לידו על המדף ובכלל לא מזהים שהוא מה שהוא. בעוד שה AI היה כנראה נותן לה את הירוק הכי יפה בעולם כי זה מה שהיא ביקשה, הדיוק מגיע כאשר מעצב לא "מבצע פקודות" כמו AI, אלא שותף אסטרטגי שמטיל ספק בהנחיות ומזהה כשלים מראש. אז השאלה שלי הפעם היא – האם AI היה יכול להבין שהבריף של הלקוחה שגוי, ולהציע משהו שונה?

האלמנט האנושי והמקצועי

ה - AI מוציא את האלמנט האנושי מהמשוואה. אין לו לא את האינטואיציה מהדוגמא הראשונה, לא את הקריאה בין השורות ושפת הגוף בדוגמא השנייה, ולא את ההבנה שהלקוח טועה בנתפסות המוצר כמו בדוגמא השלישית.

מעבר לכך, גם אם עיצבתם ב AI המחשה – זה לא אומר שהמוצר יצורי – כלומר מתאים או כדאי לייצור. ה AI, כמו הדמיון שלנו – הוא אינסופי, וזה נפלא.

אך תהליך פיתוח מוצר פונקציונלי בעולם האמיתי כלל לא מתחיל בהדמיה של הפתרון – אלא בניתוח הצורך ואז הצורה יכולה להיגזר מתוכו. זה נקרא "צורה עוקבת אחר פונקציה" – מונח שהוטבע על ידי האדריכל לואיס סאליבן כבר לפני עשרות שנים ותקף גם היום.

בכל מוצר בשלב מתקדם, כאשר הצורה חושפת את עצמה מתוך התהליך, בכל פעם, זה מרגש מחדש. להביט על המוצר ולהבין למה הוא מעוצב כך. ולא רק מעצבים מבינים את זה – כשמוצר באמת מעוצב לפי העיקרון הזה, אנשים מבינים איך להשתמש בו בלי הסבר. הם מרגישים שמישהו חשב עליהם בתהליך.

בסוף תהליך הפיתוח, יש להוריד את הדברים "לרצפת הייצור", כלומר מתחיל שלב התאמת המוצר לטכנולוגיות ייצור קיימות.  כשאתם מייצרים הדמיה של רעיון בכלי AI, ה AI מייצר צורות יפות אבל לא יודע איך לתכנן את המוצר לייצור. זה הופך את ההדמיה שלו לחסרת ערך יצורי ללא מעורבות מקצועית, ומשאיר את הרעיון שלכם – בשלב הרעיון.

המטרה בייצור סדרתי היא לייצר מוצר בעלות כזו שיישאר מספיק רווח. הרווח הוא ההפרש בין עלות הייצור ומחיר המכירה של המוצר ליד הבאה בשרשרת ההפצה. מהרווח הזה העסק ישלם משכורות, שכירות, שיווק, הוצאות הנהלה ופיתוח, מתוך הרווח הזה העסק יצמח. כלומר, ביצוע התאמות חכמות בייצור שמצד אחד יפיקו מוצר איכותי ומצד שני במחיר כדאי לייצור – הוא הבסיס לקיום וצמיחה של הרוב המוחלט של העסקים היצרנים.

אז נכון, AI יכול לייצר בשניות המחשות יפות של רעיונות – אך אין להקל ראש בעבודת המעצבים – הם גורם מכריע באם המוצר שלכם יתרסק או ישגשג.

---------------------------------------------

סטודיו כסית משלב ליווי עסקי ועיצוב תעשייתי. המומחיות העמוקה שלנו היא בפיתוח מוצרים רפואיים, טכנולוגיה מסייעת, ניהול עיצוב וייצור וליווי יזמים בהקמת עסק. בנוסף אנחנו תומכים בעסקים בהגשות למענקים במגוון רחב של תחומים.