ה EIC: ליגת האלופות של המענקים באירופה

איך ישראל, מדינה קטנה מחוץ לאיחוד האירופי, מצליחה להתברג פעם אחר פעם בצמרת הזכיות? נתונים שלא ידעתם על ה EIC, המלצות ותובנות.

מה זה מה וכמה מקבלים, במצלצלים

תוכנית Horizon היא תכנית יוקרתית - אולי המענק היוקרתי בעולם. חברה הזוכה בה נחשבת לCrème de la Crème של החדשנות והמצוינות - חותמת איכות גלובלית ששווה עוד הרבה מעבר למימון שמתקבל. התכנית מציעה מגוון מסלולי מימון המותאמים לשלבים שונים במחזור החיים של מיזם - החל ממחקר בסיסי ועד למסחור וסקייל.

התרשים של סטודיו כסית לחדשנות ומבוסס על נתונים בינלאומיים מקובלים

מבין עשרות מסלולים וקולות קוראים, המסלולים המובילים הם:

מסלולי ה EIC Accelerator

ה EIC Accelerator מיועד לחברות הזנק וחברות קטנות-בינוניות ב TRL 6 ומעלה (TRL הוא רמת מוכנות טכנולוגית, מספור ה TRL המקובל מפורט בתרשים מעל). במסלול זה, החברות צריכות להיות בעלות טכנולוגיות Deep Tech עם פוטנציאל לשבש שווקים קיימים או ליצור שווקים חדשים. התוכנית נועדה לגשר על כשל שוק ע"י תמיכה בשלבי פיתוח שבהם רמת הסיכון גבוהה מדי עבור משקיעים פרטיים. המטרה היא להצמיח Unicorns (חברות בשווי מוערך של מעל מיליארד דולר) שיחזקו את התחרותיות והאוטונומיה ביבשת ויפחיתו את התלות הטכנולוגית של אירופה מול ארה"ב וסין. יחד עם זאת, לא כל חברה שזוכה כבר רואה את עצמה כיוניקורן בשלב ההגשה: העומק הטכנולוגי והאופק המסחרי של הבקשה הם אלו שיכריעו את הכף.

במסלול זה ניתן לבקש עד 2.5 מיליון יורו במענק ששווים ל 70% מהתקציב, וכאופציה לבקש עוד 10 מיליון יורו כהשקעה. חברה שתזכה במימון תזכה גם בתו מצוינות מה EU - איתות חזק למשקיעי המשך. ההגשה לשלב A פתוחה כל הזמן וההגשה לשלב B השנה פתוחה בכל חודש אי זוגי, בתאריכים קבועים מראש.

מסלולי ה EIC Pathfinder

במקום השני, ה EIC Pathfinder, המיועד לחברות ב TRL 1-4 עבור הגעה להוכחת היתכנות (מומלץ להגיש בשלב 1-2 במטרה להגיע ל TRL 4 בסוף התכנית). למסלול זה ייבחרו חברות המתמקדות בפתרון אתגרים טכנולוגיים מורכבים עם רמת אי-ודאות גבוהה, אך הצלחתן עשויה להוביל לשינוי דרמטי בשוק או בתעשייה. התוכנית מיועדת לתמוך במחקר וחדשנות פורצי דרך, ושואפת לקדם פרויקטים בסיכון גבוה ובשלבים מוקדמים ובעלי פוטנציאל להוביל להתקדמות טכנולוגית משמעותית. ההגשה השנה פתוחה עד אוקטובר 2026. במסלול זה ניתן לבקש עד 4 מיליון יורו במענק ששווה ל 100% מהתקציב + 25% תקורה. למרות שגיוס השקעה הוא נושא מורכב ומאתגר, אל תתפתו לגשת למסלול זה כי הוא היחיד עם 100% מימון. זה מסלול מאתגר מאוד, שהרוב המוחלט של החברות לא מתאימות אליו. אלא אם פיתחתם טכנולוגיה חדשנית באופן קיצוני שעונה על אחד מהאתגרים השנתיים, ייתכן שכחברת דיפטק, מסלול ה EIC Accelerator OPEN יותר יתאים לכם.

במה לבחור, מסלול Chellenges או Open?

בכל אחד ממסלולים אלו (אקסלרטור או פת'פיינדר) ניתן לגשת למסלול הפתוח (שנקרא OPEN) או למסלול אתגרים (שנקרא CHALLENGES). המסלול הפתוח מתאים לכל חברה עם כל טכנולוגיית Deep Tech, בעוד שמסלולי האתגרים מתאימים לאתגרים ספציפיים המפורסמים כל שנה (ראו פירוט מטה). במסלול EIC Pathfinder Open ניתן לגשת רק כמאגד, ובמסלול EIC Pathfinder Challenges  ניתן לגשת או כמאגד או כחברה יחידה. במסלול אתגרים יש פחות תחרות ולכן סיכויי זכיה גבוהים יותר, ויחד עם זאת חובה לוודא התאמה מלאה לאתגר.

מסלולי מאגדים

במקום השלישי בתכנית Horizon נמצאים מסלולי הגשה כמאגד (קונסורציום). כדי להיחשב מאגד נדרש שיתוף פעולה בין לפחות שלוש ישויות משלוש מדינות שונות שלפחות אחת מהן חברה ב EU (לכל מסלול מאגד תנאים ספציפיים). המאגד מורכב לרוב משילוב של חברות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, כאשר כל שותף מביא מומחיות משלימה.

הן האיחוד האירופי והן רשות החדשנות מעודדים מאוד מאגדים, בהם סיכויי הזכייה גבוהים משמעותית מיתר המסלולים (מוערכים בין 10-20% מהניגשים), הם מורכבים מאוד להגשה ומבחינה תפעולית, והתקציב בהם לכל חברה לרוב קטן יותר מאשר בהגשה של חברה בודדת (למשל במסלול EIC Pathfinder Open התקציב הוא 4 מיליון יורו לכל 3-6 השותפים יחד).

יחד עם זאת הגשה במאגד, מעבר למימון, יכולה להוות מקפצה לבניית רשת קשרים ושותפויות אסטרטגיות עם חברות תעשייה גדולות ולקוחות פוטנציאליים באירופה. בפועל, הובלנו בעבר הגשה להורייזן כמאגד, ובשלב זה בחרנו לרכז את המומחיות שלנו בליווי חברות יחידות. אנו מאמינים שבמסלולים האלו יש יחס עלות-תועלת משתלם יותר עבור החברות, ולכן -

בפוסט הזה נפרט על מסלולים הפתוחים להגשה כחברה יחידה (ולא מחייבים מאגד):

• מסלול EIC Accelerator Open

• מסלול EIC Accelerator Challenges

• מסלול EIC Pathfinder Challenges

מסלולי האתגרים השנה

האתגרים של מסלול EIC Accelerator Challenges 2026 הם:

1. חומרים מתקדמים לאנרגיה מתחדשת ומערכות אחסון אנרגיה שישפרו את האוטונומיה האסטרטגית של האיחוד האירופי, תוך התייחסות לנושאי קיימות, מעגליות ובטיחות.

2. קונספטים אלטרנטיביים וטכנולוגיות מפתח לתחנות כוח היתוך: האצת המעבר מהשגת רווח באנרגיית היתוך למסחור מלא של אנרגיית היתוך, תוך מיצוב אירופה כמובילה עולמית בתחום.

3. ביוטכנולוגיה לשיקום קרקעות חקלאיות: פיתוח פתרונות טכנולוגיים עמוקים שישפרו את בריאות הקרקע ואת הקיימות, היעילות והחוסן של המגזר החקלאי האירופי, הכולל מזון, מספוא וביומסה.

4. חיזוק שרשרת הערך של חומרי גלם קריטיים באירופה  פיתוח טכנולוגיות להפקה, עיבוד או מיחזור של חומרים חיוניים המבטיחים אספקה עצמאית לתעשייה האירופית (ובפרט כרייה) או לפיתוח חומרים חלופיים בתהליכים בני-קיימא.

5. דיפטק להסתגלות לאקלים: פיתוח והרחבה מסחרית של פתרונות בזמן הדרושים ברחבי אירופה להסתגלות לסיכוני אקלים מרכזיים.

   
   

האתגרים של מסלול EIC Pathfinder Challenges 2026 הם:

1. חומרים מתקדמים למערכות קצירת אנרגיה ממוזערות

2. ביוטכנולוגיה להזדקנות בריאה - פירוט בתמונה מטה מצד ימין

3. ו DeepRAP: חשיבה עמוקה, הפשטה ותכנון לקראת מערכות AI קוגניטיביות אמינות - פירוט בתמונה משמאל
   

 התמונה מוובינר ISERD על מסלול ה Pathfinder

חברות ישראליות משחקות ראש בראש וזוכות

נתונים שנאספו על ה EIC Accelerator מיוני 2021 ועד אוגוסט 2025 מוצגים בדו"ח של חברה אירית בשם לירה: בתקופה זו הוגשו כ 11,000 בקשות ל EIC Accelerator. רק כ 4% מהחברות בישראל זכו ביחס ל 7% מכלל המדינות שניגשו. לשלב הראיון הגיעו 2,691 חברות מכל המדינות, מתוכן 742 חברות זכו בסך כולל של מעל 5 מיליארד יורו.

מימון משולב הוא הנפוץ ביותר: שילוב של מענק + השקעה בו זכו 63% מהחברות ומהווה 84% מכלל התקציב שהוקצה, מה שתומך באחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים של ה-EIC: למשוך השקעות המשך פרטיות לתוך הדיפ-טק האירופי. צרפת, גרמניה, שוויץ וספרד מדורגות לרוב בין המדינות המצליחות ביותר בסכומי הזכיות. ישראל במקום החמישי והמכובד (ומקום שישי במספר החברות הזוכות), ואחריה שבדיה, פינלנד, איטליה, אירלנד ובלגיה - יחד - אלו החברות בעשירייה המובילה.

במחקר צוין כי לישראל יש את ממוצע המימון הגבוה ביותר לחברה, העומד על 6.8 מיליון יורו לחברה בממוצע. אחריה צרפת ופינלנד. במקביל, אם מחלקים את מספר החברות הישראליות שזכו (נכון לסוף 2025 היו 47 חברות, לא 46) בסך הזכיות, מגיעים לממוצע של 8.4 מיליון יורו לחברה בישראל. כך או כך, זה מימון משמעותי, מתוכו את רכיב המענק הלא מדלל – 2.5M יורו – לא מחזירים, והיתר הוא השקעה כנגד אקוויטי.

התמונה מאתר LIRA

מתוך 47 החברות הישראליות שזכו בין 2021-2025, היו 9 חברות בהובלה נשית, המהוות 19% מהזכיות בארץ, ביחס לממוצע 15% מהחברות באירופה בהובלה נשית שזכו ב EIC. ספרד מובילה עם 30% מחברות בראשות מנכ"לית.

מכשור רפואי מוביל את הזכיות

רוב החברות הזוכות פעילות פחות מחמש שנים, אך בנויות על שנים רבות של מחקר ופיתוח פורצי דרך. קיימת העדפה לחברות סטארטאפ בוגרות וחברות סקייל-אפ בשלבים מוקדמים. חברות אלו נוטות להצליח יותר מחברות שרק הרגע התפצלו מהאקדמיה או מחברת אם ועוד לא ביססו מבנה עסקי עצמאי וחזק. יתרה מכך, נראה כי חברות שהצליחו לזכות במענק, כבר היו בעלות מוניטין ביכולת לגייס ההשקעות לפני ההגשה, ולרוב ביקשו מימון עבור סבבי המשך.

מדעי החיים, ובפרט מכשור רפואי, הם המגזר המצליח ביותר, כאשר רוב הפרויקטים שנבחרו במסגרת ה EIC OPEN נופלים תחת קטגוריה זו. כמו כן, חלה עלייה בפרויקטים במגזרים אסטרטגיים של האיחוד האירופי כגון אנרגיה, ייצור תעשייתי או תהליכי, מוליכים למחצה וטכנולוגיות קוונטיות.  לשמחתינו, יש לנו בצוות מומחים בתחום המכשור הרפואי - הן במו"פ, ברגולציה והבנה במערכות בריאות.

התפלגות התחומים ומספר הזכיות של החברות הישראליות:

התרשים של סטודיו כסית לחדשנות מבוסס על נתוני זכיות שפורסמו ברשת

שלבי ההגשה, ניקוד וזמנים

ה EIC Accelerator

במסלולי ה EIC ההגשה היא דו שלבית: הגשה קצרה לשלב A ורק לאחר קבלת תשובה חיובית על שלב זה, ניתן להגיש את ההגשה המלאה - שלב B, ואם עוברים אותו - מוזמנים לשלב הראיון, שלרוב מתרחש בבריסל, בלגיה.

לשלב הראשון (שלב A) נדרש טופס הגשה של 12 עמודים, מצגת 10 שקפים וסרטון של 3 דקות. לאחר הגשת שלב זה, מעריכים מומחים יבחנו את המסמכים ויחליטו האם יש להם בסיס למעבר לשלב ההצעה המלאה (שלב B). טופס ההגשה המלאה כולל עד 20 עמודים, ועוד טופס של משימות של עד 10 עמודים. מעבר לכך נדרש להכין טפסי תקציב מורכבים, נספחים והצהרות שונות. תוצאות ההערכה יישלחו למבקש תוך 4-10 שבועות ממועד ההגשה.

ההצעה המלאה מוגשת לבדיקה ע"י מעריך מומחה טכני וגם על ידי ועדת הערכה המורכבת משלושה מומחים בלתי תלויים. המעריך הטכני בוחן את ההצעה בפירוט ושולח דוח לוועדת ההערכה. כל מומחה עצמאי בוועדת ההערכה יעריך את ההצעה בנפרד וייתן ציון על כל אחד משלושת קריטריוני ההערכה. לאחר מכן, הוועדה תדון כדי לקבוע את הציון הסופי להצעה. עם השלמת תהליך המיון, תופק רשימה מדורגת של הצעות מלאות, שתזהה את החברות שהוזמנו להשתתף בשלב הראיונות פנים אל פנים.

ראיון פנים אל פנים משמש כשלב המכריע בתהליך. במהלך ראיון מקיף, 10 הדקות הראשונות מוקדשות למצגת שהוגשה בשלבים הקודמים. לאחר מכן, הראיון כולל ב 35 דקות של שאלות ותשובות. לאחר הראיון, חברות יכולות לקבל הודעה לגבי התוצאה הסופית של בקשתן תוך מספר שבועות.

יש לקחת בחשבון שהתהליכים בהורייזן לוקחים לא מעט זמן. מהרגע שמגישים עד שמקבלים תשובה (אם זוכים) עד שהתכנית יוצאת לפועל יכול לעבור זמן לא מבוטל. ההערכה היא לפחות 8 חודשים (תלוי במסלול), כך שכדאי להתאים את תכניות הפיתוח לא לזמן ההגשה אלא יותר קדימה.

מה נשתנה ב 2026

עד סוף 2025, שלב ההצעה המלאה כלל מסמך של כ-50 עמודים. החל מ-2026, טופס ההגשה המלאה קוצר ל-20 עמודים, והמשימות (ה WP) עברו למסמך נפרד של עד 10 עמודים. מהשנה, בודק טכנולוגי עובר על ההצעה, עורך פגישה מקוונת עם החברה, מאמת את ההצהרות ואת רמת ה-TRL, ומגיש דוח מפורט לוועדה הבוחנת כדי למנוע נושאים שהטקסט הקצר עלול לא לפרט.

ה EIC Pathfinder

בניגוד ל EIC Accelerator, כאן יש הגשה אחת של הצעה מלאה, ולאחריה שלב ה Rebuttal בו נשלחות לחברה הערות וביקורת בכתב עם 8 ימים למענה, ואז המעריכים קוראים את התגובה וקובעים את הציון הסופי.

במסלולי ה EIC ההצעה מקבלת ניקוד לפי שלושה קריטריוני הערכה:

1.      מצוינות - Excellence: ב-Pathfinder הדגש הוא על פריצת דרך מדעית; ב-Accelerator על החדשנות הטכנולוגית, היתרון התחרותי והצורך בשוק.

2.      אימפקט - Impact: ב-Pathfinder מדובר על פוטנציאל לשינוי הכלכלה או החברה בעתיד; ב-Accelerator על גודל שוק, מודל עסקי, אסטרטגיית חדירה לשוק ותרומה לאסטרטגיה של אירופה ולמטרות פיתוח בר-קיימא. מעבר להשפעה הכלכלית, האימפקט יכול להיות חברתי וסביבתי ולקדם מטרות של ה EU.

3.     יישום - Implementation: ב-Pathfinder בודקים את איכות צוות המחקר והמעבדות (זה המקום להראות את מומחיות הצוות); ב-Accelerator בודקים את יכולת הצוות להביא מוצר לשוק, ומחפשים הוכחה לכך שהחברה זקוקה למימון כי הסיכון גבוה. יש לחלק את המשימות כך שישתלבו זו בזו. חשוב להדגיש את הסיכונים, בפרט ב-Pathfinder.

ההבדל העיקרי בניקוד: ב-Pathfinder הציון ל"מצוינות מדעית" מהווה 60% מהציון הסופי, בעוד שב-Accelerator המשקולות מאוזנות יותר והדגש הוא על רמת הסיכון והיכולת לגייס השקעות פרטיות.

 התמונה מוובינר ISERD על מסלול ה Pathfinder

בואו נדבר על זה רגע

 לא כל חברה צריכה לגשת. במיפוי שנבצע עבורכם, אם אתם לא חברת Deep Tech, או אם פיתוח הליבה שלכם לא מתאים למטרות של הורייזן, או אם כדאי לחכות שנה לשלב יותר בשל להגשה - נציע לכם מגוון מסלולי מענק אחרים שניתן לגשת אליהם כבר עכשיו ואשר סיכויי הזכייה בהם גבוהים משמעותית. למרות הריגוש שבאתגר, הגשה להורייזן דורשת עמידה בתנאי סף מחמירים והשקעה גדולה של זמן בתהליך. השקיעו את הזמן שלכם במסלולים שיתאימו לכם באמת, גם אחרי שהתקציב ייגמר, ואל תכפו את האסטרטגיה של המסלול על האסטרטגיה של החברה שלכם.

מיקוד באירופה: חברות ישראליות רבות מגיעות לראיון ומדברות על השוק האמריקאי כיעד מרכזי, במקום להוכיח שהן מתכוונות להקים מפעל באירופה ולייצר משרות באירופה. חברה שלא  באמת מכוונת לשוק האירופי, לא מבצעת פיילוטים באירופה ולא מראה אימפקט ישיר על היבשת – ההמלצה החד-משמעית היא לא להגיש בקשה להורייזן. אבל אם אירופה כן על הכוונת – תראו איך תייצרו מקומות עבודה באירופה, תשלמו מיסים שם, ותתרמו לעצמאות התעשייתית של היבשת. בטופס הבקשה - נסו לקשר את ההצעה למסמכי מדיניות רשמיים של האיחוד, ובראיון - הראו מחויבות אסטרטגית לאירופה ותשכנעו שאין לחברה תכניות להפוך אמריקאית יום לאחר קבלת ההשקעה.

גם מבחינת קניין רוחני, האיחוד האירופי דורש שמרבית הערך שנוצר מהמענק יישאר בגבולות אירופה או המדינות הנלוות (כמו ישראל). מי שמתכנן למכור את החברה או לתת רישיון בלעדי לטכנולוגיה לחברה אמריקאית או סינית, עלול לעמוד בפני סנקציות, קנסות או דרישה להחזר המענק.

הדגישו את החדשנות: בעוד שחברות תעשייה ולואו-טק מניעות את השוק, מסלולי הורייזן מחפשים חדשנות טכנולוגית משמעותית מאוד. יש להוכיח בידול טכנולוגי שיוצר יתרון תחרותי מובהק וקשה להעתקה. הראו כיצד הפתרון מגדיר מחדש את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום, תוך התייחסות למתחרים בשוק ולחסמי הכניסה שאתם מייצרים להם.

בנו נרטיב חזק: יש לשמור על נרטיב אחיד שיהיה שזור בכל הבקשה. תבנו סיפור אסטרטגי משכנע, כמו במצגת משקיעים טובה. התחילו בתיאור הצורך – הבעיה הקריטית והלא פתורה באירופה, והמשיכו לפתרון פורץ הדרך שלכם כמענה היחיד שיכול לשנות את חוקי המשחק. גבו את הנרטיב בנתונים ותכניות מפורטות, עמוקות ומדויקות שישדרו שיש לכם תוכנית עסקית אסטרטגית חזקה ומבוססת. זכרו להשתמש בטון עקבי בין כל הטפסים, המצגת והסרטון.

עד כאן זה היה פשוט. הסיכון הטכנולוגי הוא כבר טריקי - חברות רבות נופלות כי הן מציגות פרויקט בטוח מדי. אם הפרויקט בטוח וקל, או אם החברה כבר גייסה השקעות גבוהות בקלות, שוק ההון הפרטי יכול לממן אותה. ההמלצה היא  להראות כנות ושקיפות לגבי הסיכונים שמונעים ממשקיעים רגילים להיכנס כרגע, ובמקביל לשכנע שמענק ה EIC הוא זה שיפתור את כשל השוק ויפתח את הדלת למשקיעים הפרטיים מיד לאחר מכן.

נשים קדימה: שימו לב – זו לא המלצה, זה פקטור המשפיע על הניקוד, עד כדי הכשלת חברות שאין בהן איזון מגדרי. האיחוד האירופי שם דגש עצום על נוכחות נשים בהנהלה. חברות המשלבות נשים בתפקידי מפתח ובצוות המייסד מחזיקות ביתרון משמעותי.

שפה ונראות של ההצעה המלאה: אין לזלזל בנראות ההצעה: אל תכתבו בלוקים של טקסט עמוסה שתרתיע את הבוחן, אלא השתמשו באיורים וטבלאות. במקרה הזה - less is more -השקיעו בתמצות כדי להגיש בקשה שקל לקרוא. קחו בחשבון שלא כל הבודקים שלכם מגיעים מהאקדמיה - שימוש בשפה גבוהה מידי וז'רגון מקצועי מורכב יכול להוות מכשול. דאגו להשתמש בשפה תואמת את התחום, ויחד עם זאת היו ברורים, ספציפיים וישירים.

נתונים מספריים ופירוט מדויק במקום הצהרות כלליות: שימו לב לשלב מספרים כמותיים ומדידים ולפרט על הסיכונים ודרך ההתמודדות איתם: "יש סיכוי של X% ש Y יקרה, תכנית הגיבוי היא Z." שלבו קנה מידה ריאלי לצמיחה, עם צפי מכירות מלמטה למעלה (לכמה לקוחות אפשר להגיע ואיך, במקום רק אחוז מהשוק). אל תתנסחו במילים כלליות באף סעיף, במקום "יש לנו מוצר עובד ב "TRL6, תראו הוכחות, שלבו נתונים גולמיים: תוצאות מעבדה בלתי תלויות, מדדי ביצוע מפיילוט ראשוני, צרפו מכתב כוונות מלקוח שהתנסה באב-הטיפוס שלו ומוכן להעיד על התוצאות, וכיו"ב. דוגמא נוספת: לא מספיק לומר "הגשנו פטנט" כדי להראות אסטרטגיית IP חזקה: הראו איך אתם מגינים על טכנולוגיית הליבה באמצעות אסטרטגיית הגנת קניין רוחני מובנית וע"י יצירת ידע נלווה באמצעות סודות מסחריים.

מתי לבקש את רכיב ההשקעה: אחת השאלות הקשות בראיון היא מתי החברה תצטרך את האקוויטי. מצד אחד החברה טוענת שהיא צריכה מענק כי אי אפשר לגייס, מצד שני היא רוצה להפעיל את ההשקעה מהר. צריך לתכנן את התקציב היטב ולהכין תשובה מדויקת לשאלה זו.

הכנה טובה לראיון: בעוד שישראל מובילה בשלב ההצעה הקצרה (41% הצלחה לעומת 22% באירופה), היא נופלת משמעותית בשלב הראיון (12% לישראל לעומת 34% באירופה). הסיבות לכך הן חוסר מוכנות של חברות ישראליות לראיון, פער בין מה שנכתב להוכחות במציאות, ושמענו גם על "סנטימנט קצת אנטי ישראלי" שקיים בחדר הראיונות - פער במימד האנושי, הגיאופוליטי והעסקי. למרות שהנציבות מצהירה רשמית על "יחס שווה" עד שתתקבל החלטה אחרת, הסנטימנט האנטי-ישראלי, שהגיע לשיאו ב 2025 עלול לחלחל לראש המעריכים שמגיעים עם ביקורת פוליטית.

למוטט חששות תפעוליים: בשנים האחרונות חברה ישראלית נתפסה כסיכון תפעולי משמעותי: מייסדים ועובדי מפתח עשויים להיות מגויסים למילואים, שרשראות אספקה לישראל וממנה נפגעו, וישנה חוסר יציבות כלכלית. המציאות שלנו פה בארץ אינה פשוטה, ויחד עם זאת כל ישראלי יודע - לכל אתגר יש פיתרון, רק צריך למצוא אותו. עליכם להראות שהטכנולוגיה לא תלויה במצב הגיאופוליטי בישראל או בצוות שבו כל המשקל נופל על איש מפתח אחד. זכרו, החוסן הישראלי הוא דווקא יתרון, ומודל עסקי עם ניהול סיכונים נכון יכול לעמוד גם בפני מלחמות ותנודות גיאופוליטיות.

התכוננו גם לחלק העסקי בראיון: חשוב לבצע סימולציה מקדימה, בפרט לשלב השאלות בראיון. על החברה להדגיש את שיתופי הפעולה שלה עם לקוחות ושותפים באירופה, ולהסביר כיצד הצלחתה תייצר מקומות עבודה שישלמו מיסים לאיחוד, ותשרת את החזון האסטרטגי האירופי. הרבה מהשאלות נוטות לדמות שאלות של משקיע הון סיכון מנוסה שבוחן נתונים פיננסיים, תוכניות חדירה לשוק ועלויות. דעו לדבר גם על הקשיים הרגולטוריים בשקיפות, והסבירו כיצד התמיכה של ה EU היא הגורם שיכריע את הכף.

שימוש ביועצים: צוות יועצים טוב לא יהיה אמון רק על הכתיבה: הם יזהו את הנקודות הרגישות בהגשה, יבקשו להעמיק בתיאור המשימות איפה שחסר, יבנו תקציב מדויק, יבנו נרטיב אמיתי ומשכנע, יתעקשו לחדד ולכמת כל הצהרה – כי כל נקודה חשובה. הם יביאו מניסיונם כדי להעמיק את הגיבוי העסקי והמחקרי והחיבור למסמכי מדיניות ה EU, וינסחו אסטרטגיות להתמודדות עם שאלות בהגשה ושאלות בשלב הראיון.

מי אנחנו

כחלק מהליווי שסטודיו כסית לחדשנות מציע לחברות ויזמים, אנו מלווים אותם hands on בכתיבת מענקים. כצוות כותבים מנוסה עם תחומי התמחויות שונים, אנו מבצעים חשיבה אסטרטגית לפני הכנה והגשה של כל מענק. צוות היועצים שלנו הגיש מאות מענקים בשנים האחרונות לגופי מימון שונים בתחומים מגוונים, ויש לנו מומחיות גבוהה בתחומי מדיקל, שיקום, קיימות, תעשיה, תוכנה ואגרו-פודטק.

אנו מבצעים עבודה יסודית ועמוקה ומשלבים כתיבה מבוססת ניסיון מהשטח: הבנה עמוקה בתהליכי פיתוח, ייצור, רגולציה, IP, שוק, בידול ותחרות. הצוות מגוון ובעל יכולת גבוהה ללמוד כל טכנולוגיה במהירות, אנו בודקים עמידה בתנאי סף, מסייעים לחברה לצלוח נקודות כשל ולהדגיש נקודות מפתח, ומסייעים במחקר כדי להעמיק את הנתונים המספריים הן ברמה הטכנולוגית והם ברמה העסקית. אנו מספקים הכוונה ומיקוד איך להשיב על כל סעיף, באיזו רמת פירוט ומה להדגיש, ויודעים לחדד את החדשנות, הבידול והצעת הערך של החברה.

חשוב לנו להוביל את החברה בתהליך מקצועי וסדור תוך ניהול הכתיבה ולוחות הזמנים, הכנת החברה לראיון ומענה שוטף לשאלות לוודא הגשה מדויקת, מקצועית ונכונה. העבר שלנו כיזמים דוחף אותנו ללוות כל חברה במסירות – ולא לוותר, גם אם חסרים נתונים וגם כשהזמן דוחק.

>>> אז אם אתם כבר מוכנים לליגת האלופות, צרו איתנו קשר ויחד נתפור את הנרטיב שיגרום לאירופאים שוב לתהות, איך מדינה כל כך קטנה מייצרת כזו כמות של טכנולוגיה משבשת.

המידע בפוסט זה שאוב מאתרי ה EU ופרסומים של של חברות מובילות בתחום, ואינו מלא. אין להסתמך על מידע זה טרם הגשה אלא לקרוא באתרי ה EIC. ט.ל.ח.